|
לשלומי,
אין, אין מילים לתאר את עומק הכאב.
קשה לרשום את שמך בעבר, כהיה, איך אפשר? את שלומי, האמיץ, החסון, החזק והטוב.
שנה וקצת זכיתי להיות חייל שלך, תחת פיקודך.
שנה שעברנו בה הכול: משמחה ואושר, ועד עצב ובכי.לפני שבוע השתחררנו, דבר שלא הספקת לעשות, וכל כך רצית, אבל אמרת: "את הפלוגה אני לא עוזב עד שיש לי מחליף".
אנחנו נמצאים כרגע בדירה שלך, שלומי, איזה יופי, הכל הכל יש פה. ההורים שלך כל כך אוהבים אותך, דואגים להכל, אבל אתה שלומי, את ה חסר ולא שווה כאן כלום.
הריקנות לפעמים שאני חש יכולה להרוג אותך. מכה בך כל פעם, למה? השארת חלל ענק, בור בלב, שלעולם שלומי, לא ייסתם.
חבל שכך יצא לנו להכיר את ההורים הנפלאים שלך, את הבית המקסים שתמיד הסתרת ותא השווצת בו.
תן כוח, המון כוח מלמעלה להורים שלך, שמעון ועליזה, שיהיו חזקים ולאחיות שלך ולאחיך. תן להם כוח ותשמור עליהם שלומי
הם אוהבים אותך.
וממני שלומי, תודה, המון תודה.
על שזכיתי בתור לוחם בפלחו"ד להכיר אותך ושתפקד עלי בתור מ"פ, כל יכול, פשוט פרפקציוניסט.
אתה בליבי, איתי, את מה שלימדת אשכח ואיישם את זה תמיד לעולמים. את הנתינה, את השלמות, ההשקעה האין סופית, לנצח שלומי, נזכור אותך, לא נשכח כל החיים, אני מבטיח לקיים.
באהבה שלומי, עד אין קץ
|
|
