שלומי אני זוכר ביום שהגעת לפלוגה, פגשת אותי ושאלת אותי: "אתה מורלי?" עניתי בחיוב ואתה אמרת:" אז אתה הבלגניסט שעושה הרבה בעיות ומזייף גימלים... מהיום אתה צמוד אלי, אף אחד לא ייגע בך כדי שלא תסתבך". וכך היה. שלומי, מהיום שהגעת תמיד עזרת לי גם כשפניתי אליך בבעיות אישיות. תמיד ידעת להיות קשוב ולעזור, שלומי היית מפקד "קשה", אבל תאני תמיד ידעתי שאתה יותר עדין, היו לך סטנדרטים גבוהים מכל מ"פ בצה"ל, תמיד שאפת למצוינות ולמקצועיות. שלומי, עדיין קשה לי עם זה שאתה לא נמצא.. קשה לעכל שבן אדם יפה וכל כך היפראקטיבי שכמוך שוכב עכשיו ולא זז, אבל אני סומך עליך- תמיד ידעת להסתדר בכל מצב ולהוציא את הטוב שבו. הייתי שבוע עם נדב בחפ"ק וכל הזמן חשבתי: " שלומי לא היה עושה את זה ככה, זה לא נכון לעשות את זה". היו דברים שאם היית תופש אותנו, לא היינו רואים את הבית הרבה זמן. שלומי, יש לי עכשיו פק"ל חדש, התמונה שלך בתוך הארנק שלי, אני תמיד מוציא אותה ומראה לחברים שלי: " תראו איזה מ"פ חתיך היה לי, תותח על- אין עליו". ומתחיל לספר להם את כל המבצעים שעשינו ביחד וכל הצחוקים שהרצנו. אני לא אשכח ביום שישבתי במשרד שלך שעתיים, ותוך כדי שאני מדבר, אתה מסובב לי בחיוך את המחשב שלך ומראה לי את התמונה שלך ואומר: " תראה איזה תותח, אה..." תמיד כשהייתי מבקש ממך שיחת מוטיבציה, כמו ששנינו נהגנו לקרוא לזה (כמעט כל יום), תמיד אמרת לי: "חכה לי במשרד, אני עוד מעט בא, נסדר לך את הכל, תהיה חזק". גם כשהייתי עושה שטויות, תמיד ידעת לבוא לקראתי ולעזור. שתדע שלומי, יש עוד הרבה מאוד דברים לרשום עליך, אבל נצטרך להשאיר מקום לכולם, אז רציתי לומר לך שאני מודה לך על השנ ה, על שהיית לצידנו ודאגת לנו, היה כיף. מפקד הפלוגה, שלומי כהן, אני מבקש ממך דבר אחרון: שתתן לנו את הכוח, המוטיבציה והרצון להמשיך במורשת שללך, בלעדיך, זה יהיה קשה, אנחנו צריכים את ההשגחה שלך מלמעלה- שלא נסתבך ושלא יקרה לנו משהו. אזכור אותך לנצח נצחים, אח שלי גיבור, ואין לך מה לדאוג, נשמור על המשפחה שלך ונהיה איתם תמיד ברגעים הכי קשים שלהם כמו שאתה שמרת עליהם. סמ"ר רותם מורלי רובאית 90.