שלומי, תמיד ידעתי כשחזרתי לפלוגה, למרות הוויכוחים שלנו שאתה צודק ואני טועה. הלכתי לבסוף בדרכיך, והיום כשאני רואה את הדברים, אני גאה ששירתתי כפקודך ושהיית מפקדי. תמיד היית ראשון להיכנס לבתי המבוקשים, לבתים ממולכדים, לסכנות... עד שלבסוף דבר לא עזר. אני עדיין לא מעכל את זה. זה חודש רע שכל גדוד לא היה יכול לעמוד בו. אבל שתדע, שהגדוד היום יכול להיות רק גאה שהיה לו מפקד כמוך. תמיד רצית שהכל יתקתק ואנחנו לא הבנו כל כך מה הלחץ. היום אנחנו מבינים את זה בבירור. אני יכול רק להצדיע לך ולהתגאות בזה שהיה לי מפקד פלוגה גדול שעזר לי להבין הרבה דברים. אסף אליה.