|
לשלומי,
כבר כמעט שלושה שבועות עברו מאז שהלכת ועדיין לא מעכל את מה שקרה.
המהירות והמשך המשימות לא הביאו לנו מספיק זמן לעצור ולחשוב.
כשאני הגעתי לגדוד בתור קצין חדש וצעיר בלי שום ניסיון אתה היית המ"פ שקיבל אותי לפלוגה (מרץ 00`). להגיע לפלוגת מסלול באמצע המסלול היה כל כך קשה, אבל אתה היית עם רצון לפתח ולהשקיע בי.
עשית הכל כדי שהפלוגה תצליח בכל תחום ותחום.
למרות שהיו הרבה מריבות ואי הבנות, כעס ועצבים, כל הזמן עבדנו והשקענו בשבילך ובשביל הפלוגה.
אתה היית האבא והאמא של הפלוגה- גם במשמעת וגם בדאגה. ההערכה והכבוד לך ניתנו אחרי סוף מסלול כשראינו איך החיילים תופסים את מקומות הפיקוד בגדוד ובתור לוחמים בפלוגות הוותיקות.
אני מקווה שאולי אנשים חדשים, אחרים שלא הכירו אותך, ושלא ידעו עליך יבינו איך תרמת כל כך הרבה בחייך הקצרים לגדוד- ובעיקר לנו המפקדים והחיילים. פעלת לטובת כולם עם כל ההקרבה למען הצבא על חשבונך האישי.
ושכולם ידעו שבסופו של דבר היית- המפקד- שהוביל אחריו אנשים לאורך כך הדרך.
בכבוד ובהצדעה
סגן תמיר שניידר
|
|
