דוחלפה פ"סר   מישל

שלומי! כל מי שאי פעם הכיר אותך יודע איזה אדם מיוחד אתה. עקשן, תובעני, לא מתפשר על כלום, אדם עם עקרונות. תמיד היית לנו דוגמא ומופת לכל החיילים. היה לך אכפת מהחיילים. תמיד דאגת להם, דאגת שיצאו למשימות מושלמים. צעקת הרבה בפלוגה על החיילים, דרשת רבות. תמיד אמרת: "אני אגיד את המה- אתם תעשו את האיך". תמיד חתרת לשלמות. דגלת בעבודה קשה. פעם אמרת לי שיש אנשים שבאים לעבוד ויש אנשים שבאים לעבודה. תמיד שהחיילים בכו לך שקשה להם, אמרת להם- "תהיו חזקים". עכשיו ברגע שקשה לנו מכל אתה לא כאן לומר לנו את המשפט הזה. רצית לטוס לתאילנד. השווצת עם הספר, כבר רשמת בלוח השנה. כבר תכננתי את העזיבה שלך, את הטקס, את חלוקת הרצועות לחיילים- את זו שתמיד רצית לעשות. אבל לא תכננתי שנעשה את זה בלעדיך. קשה לי לדבר עליך בזמן עבר. אני עדיין מסתובב בפלוגה מחכה שתקרא לי ותעיר לי למה עדיין האוכל לא הגיע לחיילים. שלומי- עכשיו תשמור עלינו מלמעלה כמו ששמרת עלינו מלמטה. אנחנו מתגעגעים אליך ולא נשכח אותך. עכשיו שלומי אחרי שהשארת אותנו לבד להתמודד עם כל המצב אנחנו עושים הכל כדי להמשיך את מה שהתחלת. וכמו שאמרת לי אתמול, עליזה, עלינו לעזור למ"פ החדש ולתמוך אחד בשני. למשפחה- אנו נעשה הכל כדי לשמור על המורשת ששלומי הנחיל לנו וכשיהיה לכם קשה וגם לנו, תמיד נזכור את שתי המילים: "תהיו חזקים" ממני ומהפלוגה.