תהיו חזקים דן שפורן- לוחם/ב` קודקוד "פה מימין זה בית החולים אונרה, פה משמאל זה המודיעין הצבאי, אחרי הצומת מימין זה בית שמצאנו בו מעבדה". ככה הייתה קלקיליה בשביל שלומי. כל צומת, כל בניין, כל סמטה שלומי הכיר, ובערך בכל 4 בתים בעיר בצענו מעצרים. שלומי הוביל אותנו- פלוגת החוד לפעילויות גדולות: ביתוניא, קלקיליה 1, קלקיליה 2, "חומת מגן" ואלפי מארבים ומעצרים בגזרת החטיבה. בשביל שלומי כל דבר היה פשוט וכל פעם שהיינו אומרים: "שלומי אבל..." שלומי היה עונה: "תהיו חזקים......" והיינו אומרים: "אבל......" והוא היה עונה: "זה בסדר, תהיו חזקים", היה מתעקש. בשביל שלומי לדבר בטלפון היה מסע כומתה והוא יכול היה להתחיל ביקיר ולסיים לדבר תוך כדי הליכה באריאל. למי שלא הכיר את שלומי, הוא היה אדם גדול גופנית עם בלורית ועם פנים של אדם רציני שיודע הכל, אבל בפנים הייתה מסתתרת לה הילדותיות שלו. לאחר שירה במאג על איזה בית או פוצץ דלת של בית היית יכול לראות את החיוך הילדותי שלו, והוא היה אומר: "אחי, ראית מה עשיתי?" בשיא ההתלהבות. לשלומי היה הרבה מזל עם מבוקשים. ביום שנהרג סיירנו בקלקיליה ושלומי ראה מכונית פתוחה. הוא עצר את הג`יפ ורץ אליה. היו במכונית שני אנשים. בדקנו תעודות זהות והסתבר שהניחוש של שלומי הביא פרות. אחד מהם היה דרוש שב"כ. הוא היה "מבסוט עד הגג". יש אומרים שלשלומי היו 9 נשמות, אם זה בבתוניא שכדורים שרקו לו ליד הראש, אם זה בא- דיק שכל האבנים לא פגעו בו, אבל פגעו בנו, ואם זה במעבדה בקלקיליה שהדלת הייתה ממולכדת אבל המלכוד נפל מהדפיקות פטיש ששלומי דפק על הדלת. אי אפשר לספור ביד אחת את כמות האנשים ששלומי ואנחנו- פלוגת החוד הצלנו להם את החיים, אם זה במעצרים ואם זה המחבל המתאבד ליד 108 ואם זה כל המעבדות שפוצצנו בקלקיליה (לפחות 3). אפילו במותו שלומי ואנחנו הרגנו מחבל שהיה אחראי לעשרות הרוגים ולתכנון של הרבה פיגועים. וככה נזכור את שלומי, כאחד שבנה את פלוגת החוד והפך אותה מפלוגה חסרת מבצעים לפלוגה של אלפי מבצעים בשטח A . מפלוגה ילדותית לפלוגה בוגרת ורצינית. אנחנו יכולים להבטיח לשלומי דבר אחד- שאנחנו חזקים כמו שהוא היה דורש. שאנחנו ממשיכים במבצעים אם זה בסלפית ואם זה שכל יום מקפיצים אותנו למעצרים בגזרת החטיבה. אני בטוח ששלומי ז"ל ויוסי ז"ל שומרים עלינו מלמעלה וגאים בנו, כי אנחנו גאים בהם, במורשת שהם השאירו לנו לספר לילדינו על מפקד הפלוגה ומפקד במחלקה שנהרגו על הגנת המולדת והטביעו את חותמם בליבנו לעד. כי ככה נזכור אותם. רס"ן שלומי כהן סמ"ר יוסי טלבי יהי זכרם ברוך.