שלומי, מעולם לא חשבתי שאני אצטרך להודות לך בכתב רציתי להודות לך על 14 חודשים שגידלת אותנו, טיפחת אותנו, אהבת אותנו ונלחמת בשבילנו, כאילו היינו ילדים שלך. אנחנו בהחלט ראינו בך כאבא. "תהיו חזקים"- רצית שנהיה, עכשיו נתת לנו את המצב הכי קשב, שבו באמת אנחנו צריכים להיות חזקים- ואנחנו נהיה הכי חזקים, כי ככה אתה חינכת אותנו. כל המסלול היו אירועים שדאגת להגיד שאנחנו לא נשכח אותם לעולם ועכשיו באמת אין סיכוי. בהערכה ובהערצה, ברק בן ימין מרץ 2000 .