שלומי, אני יושב עכשיו בדירתך היפה וחושב מה לכתוב לך.. שלומי, אתה היית בעיני מ"פ, מנהיג וחבר טוב ברגעים הקשים. תמיד ידעתי למי לפנות כאשר מתעוררות בעיות, בכל תחום. בכל מקום בו היית, ידעת לבלוט ולהנהיג ולהוביל את הסובבים אותך. עוד בטרם הכרתי אותך אישית, ידעתי עליך, שמדובר באדם רציני, מקצוען, שעושה הכל מתוך שליחות ומסירות. שלומי, כאשר הצטרפתי לפלוגה שלך, ידעתי עד כמה אתה דואג לחיילך בכל זמן, גם כשהם בשטח וגם כשהם בבית. עוד בשיחת ההיכרות הראשונה שלנו, סיפרתי לך על כל בעיותיי ודאגותיי, כי ידעתי שרק אתה יודע לעזור ולטפל בחיילים. באותה שיחה גם סיפרתי לך על רצוני להיות מפקד בפלוגה. לאחר כחצי שנה של תעסוקה שוחקת ומעניינת שהייתה לפלוגה בזכותך, כי תמיד דאגת שנקבל את המשימות האיכותיות בלבד, שלחת אותי לקורס מ"כים על מנת שאחזור כמפקד לפלוגה. לקראת סוף הקורס, באחד הימים, לקראת החשיכה, כאשר חזרתי מהשטח, נאמר לי ע"י חברי שהמ"פ שלי נהרג- באותו רגע לא ידעתי מה נפל עלי ומה אני עושה. שלומי, אתה חסר לכולנו, למשפחה, לחברים ולפלוגה