|
אח
חבר
בן
מפקד
חונך
לוחם
מנהיג
אכפתי
אמיץ
משקיען
חוצפן (בצורה הכי חיובית שאי פעם ראיתי).
אוהב ואהוב
אלה הן רק חלק מהמלים שעולות לי בראש כאשר אני נזכר בך. שלומי, המפקד הראשון שהכרתי בגדוד. הייתה לי ולפלוגתי את הזכות הגדולה להכיר אותך טיפה. אך הטיפה הזאת עשתה רושם גדול.
בעיני היית המ"פ הותיק, המנוסה והעקשן. המפקד שלא מוותר לאף אחד. בישיבות נלחמת מול המג"ד למען חיילך. ובפלוגה לא התפשרת על סטנדרטים גבוהים שעיצבת. במקביל, הפגנת רמה יוצאת דופן של אכפתיות, התעניינות והתלהבות.
אדם תוסס שחי בלי פחד, תמיד בראש חייליו. אי אפשר לתאר את הרוח שלך בצורה יותר טובה מאשר עם הסיסמה של הגדוד: להיות ראשון- נחשון. הרי בשבילי נחשון זה אתה. צועד קדימה ראשון בלי להסס ובלי לפחד. ראשון בחיים, בקרב, באחריות. בדוגמה האישית, ולצערי הראשון שנפל.
שלומי, כשאני נזכר בך, אני מזיל דמעה של כאב ושל שכול. אך במקביל דמעה נוספת של גאווה ושמחה שאני שייך לכזה עם. עם שבניה הם גיבורים, גדולים, ומהמציאות, שלמרות כל הקושי עושים
עבודת קודש יומם וליל בלי לחשוב לרגע על עצמם. אלא חושבים רק על התושבים והחיילים שבאחריותם. שלומי, כזה אתה היית ואני מאמין שרוח הגבורה והעוצמה שהקרנת במשך חייך תישאר אתנו ותמשיך לגדול ולצמוח לנצח ישראל.
יהי זכרך ברוך,
באהבה ובהצדעה, עידו כהן
וחיילי ומפקדי פלוגת הדורסים
אוגוסט 2001
|
|