ש- שמך מעיד על אופייך. ל- לעולם נזכור את חיוכך. מ- מלא חיים תמיד היית. י- יודע להחיות את הסובבים אותך. את שלומי היכרתי בחט` 417, שלומי היה התגלמות האושר והשמחה. שלומי היה זרקת המרץ של החטיבה, אהב לצחוק. כשהתבקשתי לכתוב משהו על שלומי לא ידעתי מה לספר כי יש הרבה, הטיול לקפריסין, הנסיעות המשותפות לאל"ת, במחנה אופק לתדרך מילואים, העצירות המשותפות בדרך לאכול , הלילות בחטיבה כשמסיימים לעבוד וסוף סוף מגיעים לחדרים, שם היו הקטעים הכי טובים בחטיבה, הדבר הזכור לי הכי משלומי זה החיוך שזהו מהות הכל. עצם המחשבה כי שלומי איננו מותירה בכולנו חלל עמוק. זכרך איתנו לעד. ת.נ.צ.ב.ה. גדי מרציאנו, רס"ן מ"פ מפקדה בס"כ 394